#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה, שמתפלל במקום סכנה. [עי' תוס']. 3	"הביננו בעי ג' ראשונות ואחרונות, וכשמגיע לביתו לא צריך לחזור ולהתפלל, ומעומד. ותפלה קצרה אפשר גם מהלך [ואיננה במקום שמו""ע]. [ועי' גמ' לעיל לענין תפלת הדרך במהלך]."	ברכות ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אבוה דשמואל ולוי כי הוו בעו למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי וכי הוה מטי זמן קריאת שמע קרו. ב' דינים שהוצרכו להקל בהם כאן [בא'- פרט פי' רש""י ותוס'. בב'- פי' רש""י מדוע הקלו]."	"א' התפללו לפני עיקר הזמן. לרש""י לפני עלות השחר, ותוס' הקשו שא""כ לא יצאו, ופירשו כר""ח שהיה אחר עלות לפני הנץ.<br>ב' לא סמכו גאולה לתפלה. ופי' רש""י אח""כ, שכיון שמצלו קודם זמן ק""ש לא קפדי. [הג""ה פי' ולכן עדיף תפלה מעומד מסמיכת גאולה לתפלה]."	ברכות ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השכים לצאת לדרך לפני זמן קר""ש. מתי יתפלל, ומדוע."	"מחלוקת תנאים. האם תפלה מעומד עדיפא ויתפלל בביתו ואח""כ יקרא קר""ש, או סמיכת גאולה לתפלה עדיף, ויקרא בדרך קר""ש ויתפלל. ועי' תוס' בפסק ההלכה.<br>[ועי' רש""י להלן שהמ""ד שלא חשש לסמיכת גאולה לתפלה, כי לא הגיע זמן קר""ש. פי' לכאו', שאז פחות חמור דין סמיכת גאולה לתפלה]."	ברכות ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השכים לצאת לדרך, יש מ""ד שמתפלל בדרך, אף שאינו מתפלל מעומד. ומשמע שמותר להתפלל במהלך. ק' הרי בהביננו נפסק שצריך מעומד דוקא. תוס'."	"וי""ל דשאני הביננו שהיא קצרה ואין כאן בטול דרך כ""כ כמו בי""ח ברכות [ולכן אין לבו טרוד על עיכוב דרכו].<br>[ואח""כ הביאו בשם הר""מ שכי הדר לביתיה מצלי, ועי' ט""ז צד ה', שתמה על זה, וכ' שאולי אינו מדברי התוס', אלא נתווסף בגיליון]."	ברכות ל.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טעה ולא הזכיר של ר""ח בערבית אין מחזירין אותו, לפי שאין מקדשין את החודש בלילה. הגבלה שאמר אמימר, ונדחה. ב] הגבלה שהביאו תוס' ודחו."	א] אמר אמימר מסתברא מילתא דרב בחדש מלא [שיכול לאמרה למחר שהוא עיקר] אבל בחדש חסר מחזירין אותו. ונדחה שרב טעמא אמר.<br>ב] דוקא בלילה א', אבל בלילה ב' מחזירים שכבר מקודש מיום שלפניו. ואין נראה לחלק.	ברכות ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"טעה ולא הזכיר של ראש חודש בשחרית אין מחזירין אותו. א] מדוע. ב] הגבלה, וב' פירושים ברש""י."	"א] מפני שיכול לאומרה במוספין.<br>ב] אמר רבי יוחנן בצבור שנו. ופי' רש""י משום דשמע ליה מש""צ ואיכא מקצת הזכרה [ועי' תוס' לעיל כט:, ובמש""כ שם].<br>ובה""ג מפרש בשליח ציבור [שטעה בחזרת הש""ץ] משום טירחא דצבורא, אבל יחיד הדר. [וכך קיי""ל. ובטעה בתפילת לחש ג""כ לא חוזר עי' שו""ע, ומכ""ש מסוגיין]."	ברכות ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תוס'. רבינו אלחנן אומר שגם דברים שלא מחזירין אותו [כגון יעלה ויבוא בערבית דר""ח, ועל הניסים], אם לא עקר רגליו חוזר ומברך. א] מקורו. ב] ב' דחיות. ג] מנהג ר""ת."	"א] מברכהמ""ז בר""ח שמברך ברוך אשר נתן ראשי חדשים.<br>ב] א' ברכת הטוב והמטיב לאו דאורי', ולכן אין דומה שם הפסק כ""כ. ב' אם יחזור יצטרך לחזור לרצה, ואין זה הגון.<br>ג] אומר ר""י שראה לר""ת שבלא עקר רגליו חזר לרצה גם בדברים שאין מחזירין אותו כגון על הניסים, וכן עמא דבר. [הג""ה ולהלכה נפסק לא כך]."	ברכות ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש. מקור לזה למסקנא.	עבדו את ה' ביראה.	ברכות ל:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אין עומדין להתפלל אלא.. ב' דעות בזה. ב] אופן נוסף בגמ' [ופי' רש""י כיצד מתקיים אצלינו], וכמאן ס""ל מבין הנך ב' הנ""ל- תוס'. ג] עוד אופן למעשה בתוס' מהירושלמי."	"א] מתני'- מתוך כובד ראש. וכך עבדי רבנן. ורב אשי עבד כבריי'- מתוך הלכה פסוקה. ב] מתוך שמחה של מצוה. פי' רש""י כגון דברי תנחומים של תורה, סמוך לגאולת מצרים או לתהלה לדוד שכתוב בו רצון יראיו יעשה וכו'. וכ""כ תוס' שלכן נהגו לומר פסוקי דזמרה ואשרי קודם תפלה. ועוד אי' בתוס' שזהו כמתני' דכובד ראש.<br>ג] העוסק בצרכי צבור כעוסק בדברי תורה דמי. [הג""ה- שהוא שמחה של מצוה, עי' טור. וא""כ הוא ג""כ כמתני'. ואי' שדוקא כשאין לו טירדה]."	ברכות ל:		
